ניסיתם לחשוב פעם מה מגדיר יופי? מה הופך פנים ליפות, פרח, מבנה או יצירת אמנות ליפה?
מדענים ואמנים לאורך ההיסטוריה ניסו למצוא תשובה לשאלה הזו ולפני 2,300 שנה נראה שנמצאה התשובה.
הגילוי מיוחס למתמטיקאי יווני, תלמידו של פיתגורס, שמצא יחס הנקרא ״יחס הזהב״. יחס זה מוכר גם בשם ״חתך הזהב״, ״הפרופורציות האלוהיות״ ועוד.
הגילוי הוא של יחס קבוע בין שני מספרים השווה למספר …1.618033988 סימון המספר של חתך הזהב מבוצע ע״י האות היוונית פאיי ולרוב מתייחסים רק לשלוש ספרות אחרי הנקודה – 1.618 – אך למעשה יש אינסוף ספרות לאחר הנקודה וככל שתוצאת היחס מציגה יותר ספרות כך התוצאה מדוייקת יותר.
חתך הזהב נמצא בסדרת מספרים שנקראת ״סדרת פיבונאצ׳י״. הסדרה מתחילה במספרים 0 ו1 והיא מתקדמת ע״י חיבור של כל מספר עם המספר שלפניו, לדוגמא – 0,1,2,3,5,8,13,21,34,55,89,144 וכן הלאה. החילוק של כל שני מספרים עוקבים יביא לתוצאה של חתך הזהב, 1.618.
סדרת פיבונאצ׳י מתוארת גם ע״י ספירלת פיבונאצ׳י, ספירלה הנובעת משילוש של כמה מרובעים המקיימים את יחס הזהב והמעבר של קו הנוגע בשתי צלעות:
חתך הזהב הוא פרופורציה טבעית ואסתטית
לאחר גילוי חתך הזהב מדענים ואמנים רבים החלו לחפש היכן מופיע היחס הזה בטבע. נמצא שהיחס מופיע בכל מקום בטבע והיא אחד מחוקי היסוד של הטבע. חתך הזהב מופיע בקונכיות, בהתפלגות הענפים בעצים, בסידור של עלי כותרת בפרח, במידות גוף של בעלי חיים, במרחקים שבין כוכבי לכת וכמעט בכל פרופורציה בטבע.
חתך הזהב מופיע גם בגוף האדם וכמובן בפנים שלנו.
לדוגמא, אם תמדדו את הגובה מקצה הראש ועד קצה הרגליים ותחלקו בגובה שבין הטבור לקצה הרגליים תקבלו את חתך הזהב. אם תמדדו את אורך הזרוע מהכתף לקצה האצבעות ותחלקו באורך שבין המרפק לקצה האצבעות תקבלו את חתך הזהב.
אם תמדדו את אורך הפנים מהסנטר ועד לקצה המצח ותחלקו באורך מקצה האף ועד הסנטר תקבלו את חתך הזהב.
ככל שפרופורציה מסויימת שואפת יותר לפאיי, ליחס הזהב, כך היא נחשבת יפה ואסתטית יותר.
אמנים כמו ליאונרדו דה וינצ׳י ואחרים חקרו את היחס הזה והשתמשו בו ביצירות אמנות שונות החל מהמונה ליזה ועד פסלים שונים כמו פסלו של דוד.
חתך הזהב נמצא בשימוש גם במבנים ארכיטקטוניים כמו הפירמידות במצרים, הפרתנון ביוון, כיפת הסלע בירושלים ועוד.
נראה שהשימוש בפרופורציות אלו בוצע במשך אלפי שנים, בין אם מתוך הבנה של הפרופורציות האסתטיות האלו, ובין אם מתוך ״אינסטינקט״ של אמנים ומדענים.
חתך הזהב ופרופורציות בפנים ובגוף
במשך זמן רב נהוג היה לחשוב שמה שהופך פנים ליפות הוא סימטריה. בתפיסה הייתה שככל שמתקיימת סימטריה בפנים כך לעין ולמח יותר קל לעבד את המראה והיא מיתרגמת אצלנו ליופי.
כיום ידוע שהסימטריה חשובה, אך היא אינה העיקר. העיקר הוא קיומו של חתך הזהב באופן כמה שיותר מובהק ומדוייק. הסימטריה חשובה מאחר וחוסר סימטריה, במיוחד חוסר סימטריה מובהקת, בולטת לעיניים שלנו ועלולה להתפרש כ״מוזרה״ או ״לא נקייה״. אך אם חוסר הסימטריה תואמת לחתך הזהב, הרי שהיא יכולה להיתפס כמראה יפה ומיוחד.
חתך הזהב הוא שאחראי על היופי והאסתטיקה והבנה זו מחלחלת בעשרות השנים האחרונות גם לתחומי האסתטיקה והיופי.
חתך הזהב וניתוחים אסתטיים
פעמים רבות לקראת ניתוח אסתטי נשים וגברים רוצים את מה שיש לאחרים, פשוט מאחר ועל אחרים זה נראה טוב. לדוגמא, נשים ירצו חזה גדול מאחר וזה נראה טוב על מישהי בעל הפרופורציות הנכונות, גברים ירצו אף בצורה מסויימת המתאימה לאדם אחר.
הסוד ליצירת מראה יפה ואסתטי ע״י ניתוחים אסתטיים היא לבצע שינוי התואם את מראה הפנים או מראה הגוף הספציפי לכל גבר ואישה. אף שקצהו פונה כלפי מעלה יראה טוב אך ורק אם הוא מתאים לצורת הפנים ולפרופורציות של המטופל/ת הספציפי/ת. אותו דבר לגבי הגדלות חזה, הגדלות ישבן, ניתוח אף וכו׳.
בפנייה לביצוע ניתוח אסתטי מומלץ להכיר את חתך הזהב ולהתאים את השינוי לפרופורציות האלוהיות שלו.
